פסק-דין בתיק ת"ק 22739-02-11

1.      לפניי תביעה כספית ע"ס 7,894 ש"ח שהגיש התובע בגין נזקים שנגרמו לרכבו, רכב מסוג מיצובישי גאלנט מ. רישוי 72-685-10 (להלן: " הרכב"), בעקבות תאונת דרכים מיום 20.9.2010 (להלן: " התאונה").

2.      בכתב התביעה נטען כי התאונה אירעה בשעה 6:00 בבוקר, ובזמן שהתובע היה בעבודתו ורכבו היה במצב של חנייה בחניה מסודרת, ברחוב השיש סמוך למקום עבודתו, רכב הנתבע מס' 1 (להלן: " הנתבע") פגע בצידו הימני קדמי של הרכב.

התובע טען כי רכב הנתבע המשיך בנסיעתו ופגע ברכב נוסף שחנה קרוב לרכב התובע.

התובע פנה לנתבע ולחברה המבטחת את רכבו (הנתבעת 2), אך תביעתו לתשלום נזקיו נדחתה, בטענה שהאחריות לאירוע רובצת על רכב צד ג' אחר. 

לכתב התביעה צורפה חוות דעת שמאי, אשר העריך את הנזקים ברכב התובע והעמידם על 5,744 ש"ח. מעבר לסכום זה, דרש התובע תשלום שכ"ט שמאי בסך של 780 ש"ח שכ"ט שמאי והוצאות אחרות בגין הטיפול בתיקון הרכב והוצאות עורך דין.

3.      הנתבע הכחיש אחריותו לתאונה וטען כי התאונה אירעה באחריותו הבלעדית של הנתבע מס' 3, מר ח'טיב מגדי, נגדו הוגשה הודעה לצד שלישי (להלן: " צד ג'"). בכתב הגנתו טען הנתבע כי נסע בנתיב השמאלי ומימינו נסע רכב צד ג'. רכב צד ג', סטה לפתע ממסלולו לעבר נתיב נסיעתו של הנתבע, פגע ברכבו והדף אותו לעבר רכבים שחנו בצד שמאל של הכביש, ביניהם רכב התובע.  

4.      הנתבע 3/צד ג', טען כי במועד התאונה, נהג ברכבו מר ח'טיב מוסא (אביו של צד ג' ) (להלן " נהג צד ג'"). לגרסתו, התאונה התרחשה עת עמד רכב צד ג' בשיירה ברחוב הראשי. רכב הנתבע 1 הגיח מאחור, פגע בשני כלי רכב חונים והמשיך ופגע בגלגל האחורי של רכב צד ג'. לרכב צד ג' לא נגרמו נזקים כלשהם.

5.      התובע ושני הנהגים העידו לפניי, כאשר שני האחרונים תיארו כל אחד לגרסתו את אופן התרחשות התאונה.

אין מחלוקת כי התובע זכאי לקבל פיצוי בגין הנזק שנגרם לו עקב התאונה, שכן רכבו היה במצב של חנייה ולא היה לו חלק בהתרחשות התאונה. בדיון הוסכם בין הצדדים להעמיד את נזקו של התובע ע"ס של 7,000 ש"ח.

אין גם מחלוקת כי רכבו של הנתבע פגע ברכבו של התובע, ואולם השאלה היא אם התאונה התרחשה עקב רשלנותו או שמא עקב רשלנותו של נהג צד ג', אשר עפ"י הנטען ע"י הנתבע פגע בו והדף אותו לעבר רכבו של התובע.

6.      בדיון חזר התובע על האמור בכתב תביעתו וציין כי לא היה עד לאופן התרחשות התאונה. התובע יצא מהמפעל בו עבד, הבין שאירעה תאונה, פגש את הנתבע ולא ראה את צד ג'. בנוגע לשיחה בינו לבין הנתבע העיד "שאלתי אותו איך הוא פגע בשני רכבים, הוא אמר שמישהו חתך אותו והוא רצה לברוח".

התובע הציג תמונות שצילם לאחר אירוע התאונה, והצביע על מיקום הרכבים לאחר התאונה ( ת/1). 

מר דימטרי וורונוי העיד מטעם התובע ומסר כי הוא הגיע למקום התאונה לאחר שחברים מהעבודה קראו לו והודיעו לו שרכבו נפגע. הוא ערך בירורים במקום והבין כי הנתבע פגע ברכבו וברכב התובע.     

7.      הנתבע בתורו העיד כי הוא נסע ברח' השיש ולפניו נסע רכב צד ג' ש"הזדחל" על אותו כביש, כלשונו. הנתבע אותת, הסתכל וברגע שהיה בנתיב השמאלי והחל בעקיפה, רכב צד ג' סטה לנתיב נסיעתו, התנגח בו והצמיד את רכבו לצד השני של הכביש. הנתבע העיד "באותו רגע בלמתי, תוך כדי, רכב שהיה מצד שמאל שלי בחנייה של התובע, שפשפתי אותו, המראה נפגעה, רכב שהיה צמוד אליו, נכנסתי בו בפינה בחלק הקדמי שמאלי שלו". (שורות 9 ו- 10, עמ' 3 לפרוטוקול).

בהמשך ובמענה לשאלות נציג הנתבעת 4, השיב הנתבע כי רכבו של צד ג', היה לפניו וברכב היו 5 אנשים. רכב צד ג' לטענתו, נסע לאט שלא בהתאם לתנאי הדרך.

הנתבע נשאל אם ניסה להסב את תשומת לבו של צד ג', והשיב "לא צפצפתי, אבל להבהב עם האורות, לראות מה קורה איתו השלב שבו החלטתי לצאת לעקיפה היה שלב מאוד מתקדם". (שורות 25-26 עמ' 3 לפרוטוקול).

הנתבע הסביר שבדיעבד הבין כי הנהג ברכב צד ג', התכוון לפנות שמאלה אך המרחק בין מקום אירוע התאונה והשביל אליו התכוון לפנות היה 100 מטרים, וצד ג' ניסה "לגנוב את הנתיב" במקום ללכת עד הסוף, "לגלוש" לנתיב השמאלי ואז לפנות.

הנתבע הגיש תמונות בהן נראה מקום התאונה והרכבים המעורבים בה ( נ/1). בנוסף הוגשה הודעה בכתב יד ששלח לסוכן הביטוח שלו ( נ/2) וטופס הודעה שלו על התאונה ( נ/3).

מר מוסא ח'טיב, נהג  צד ג', העיד כי עובר לתאונה נסע ישר והתכוון לפנות שמאלה למקום עבודתו, הוא שמע רעש ואז ראה שרכב הנתבע מגיע לעברו לאחר שפגע בשתי מכוניות, ועצר את הרכב. רכב הנתבע פגע בגלגל האחורי שמאלי של רכב צד ג'.